The Parsha Brings Us HOME is a compilation of selected sources highlighting Eretz Yisrael in the weekly parsha. The series started with parshas Lech Lecha 5783.
Lech Lecha
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶך: (בראשית יב:א)
And Hashem said to Avraham, "Go forth from your land and your birthplace and the house of your father to the land I will show you."
_____________________
אור החיים: עוד יתבאר על דרך מה שאמרו בספרי...אין שכינה שורה
אלא בתוך בני ישראל ובעודן בארץ, והוא שאמר ה' לאברהם אל הארץ
אשר אראך, פירוש ראויה לך ואתה ראוי לה...כי זה בלא זה אינם ראוים
להשראת שכינה ולרוב ההצלחות.
The Ohr HaChaim (Rabbi Chaim Ben-Attar, Morocco, 1696-1743):
This can further be explained in accordance with the Midrash Sifrei which says, “The Divine presence only dwells amongst the children of Israel and when they are in the land (of Israel)." And this is also in accord with what Hashem said to Avraham, “to the land I will show you”, meaning ‘she is worthy of you and you are worthy of her’ because when one is without the other, neither one alone is worthy of the dwelling of Hashem’s presence and abundant success.
Vayeira
וַיֹּאמֶר יְקֹוָק זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד: (בראשית יח:כ)
And Hashem said: "The cry of Sodom and Amorah is very great, and their sin is very severe." (Bereshis 18:20)
_____________________
רמב"ן: ודע, כי משפט סדום היה למעלת ארץ ישראל, כי היא מכלל נחלת ה' ואינה סובלת אנשי תועבות, וכאשר תקיא את הגוי כלו מפני תועבותם הקדימה וקאתה את העם הזה שהיו רעים מכולם לשמים ולבריות......כי יש באומות רעים וחטאים מאד ולא עשה בהם ככה, אבל למעלת הארץ הזאת היה הכל, כי שם היכל ה׳.׳
RAMBAN: You should know that the judgement of Sodom was due to the lofty spiritual level of Eretz Yisrael, for Sodom is included in the heritage of Hashem, which does not tolerate people who commit abominations. And just as this land would one day expel the entire Canaanite nation because of their abominations, it preceded that by expelling this people (the Sodomites) as well, for they were more evil than all of the other Canaanite nations, both toward Hashem and toward their fellow human beings…[T]here are among the nations others who are exceedingly wicked and sinful, and yet Hashem did not perpetrate such destruction against them. However, it was because of the lofty spiritual level of this land of Eretz Yisrael that all this happened, for the Palace of Hashem is there.
Chayei Sarah
וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: (בראשית כג:יט)
And afterwards Avraham buried Sarah his wife in the cave of the field of Machpelah, facing Mamre, which is Hevron, in the land of Canaan. (Bereshis 23:19)
_____________________
אבן עזרא: וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה...ונזכרה זאת הפרשה להודיע
מעלת ארץ ישראל על כל הארצות לחיים ולמתים. ועוד לקיים דבר ה' לאברהם להיות לו נחלה.
Ibn-Ezra: This incident is mentioned to teach us the lofty stature of the Land of Israel above all other lands, for both the living and the dead. And further to establish Hashem’s promise to Avraham that the land would be his as an inheritance.
_____________________
רמב"ם - אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עונותיו
מחולין...אפילו הלך בה ארבע אמות זוכה לחיי העולם הבא, וכן הקבור בה
נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר (דברים לב:מג)
וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. (הלכות מלכים ה:יא)
Rambam: Our Sages have said: whoever dwells in the Land of Israel, his sins are forgiven…even if he walks four cubits in the land, he merits the world to come. Furthermore, whoever is buried there is forgiven (of his sins), because the land is likened to an alter of forgiveness, as the verse says “And his land will atone for his people.” (Halachos Melachim 5:11)
Toldos
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ: וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: (בראשית כו: ב-ד)
Hashem appeared to him and said, “Do not go down to Egypt; stay in the land which I shall tell you. Reside in this land, and I will be with you and bless you; I will assign all these lands to you and to your descendants, fulfilling the oath that I swore to your father Abraham. I will make your heirs as numerous as the stars of the heavens, and assign to your descendants all these lands, so that all the nations of the earth shall be blessed through your descendants. "(Bereshis 26:2-4)
_____________________
רבינו בחיי: 'גור בארץ הזאת'. צוה אותו שלא יצא חוצה לארץ, וטעם הדבר לפי שנתקדש בהר המוריה והיה עולה תמימה, ועל כן הזהירו שלא יצא מן הארץ הקדושה לעולם ושלא יטמא בארץ העמים.ם
Rabbeinu Bechaye: 'Reside in this land.' Hashem commanded Yitzchak not to leave the boundaries of the Holy Land. The reason was that he (Yitzchak) had been sanctified when he lay bound on the altar on Mount Moriah in order to become a burnt-offering. Therefore, he was warned not to leave the Holy Land ever, so as not to become defiled in the lands of the nations.
_____________________
.העמק דבר: 'שכן בארץ'. ומכאן למדנו מצות ישוב הארץ כדאיתא בגטין דף ח
.כי לך וגו'. משום שעליו להראות חביבות הארץ שהיא שלו ושל זרעו
HaEmek Davar: 'Dwell in the land.' From here we derive the mitzvah to live in the Land of Israel, per Gittin 8a. Yitzchak was required to demonstrate that the land was precious to him and that it belonged to him and his descendants.
Vayetzei
וְהִנהֵּ אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד
אֲשֶר אִם-עָשִֹיתִי אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָך: (בראשית כח:טו)
"Remember, I am with you, and I will protect you wherever you go, and
I will bring you back to this land. For I will not forsake you until I have
done what I have promised you.” (Bereshis 28:15)
(:וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יַעֲקֹב שׁוּב אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ: (בראשית לא:ג)
Then Hashem said to Yaakov: “Return to the land of your fathers—and
to your birthplace—and I will be with you.” (Bereshis 31:3)
_____________________
- תדע לך שכל זמן שהיה אברהם דבוק ללוט לא היה הקדוש ברוך הוא נגלה עליו, כיון שפירש ממנו נגלה עליו… וכן יעקב כל זמן שהיה בבית לבן לא היה הדבור נגלה עליו, אע"פ שהבטיח ואמר לו "הנה אנכי עמך" אמר הקב"ה איני יכול לטמא את כבודי בבית לבן הרשע אלא מה אני עושה משעה שהוא פורש ממנו אני מקיים את דברי ואהיה עמו, והיה יעקב מהרהר בלבו ואומר לא כך אמר לי "כי לא אעזבך"? א"ל הקדוש ברוך הוא מבקש אתה שאהיה עמך!? צא מבית לבן ושוב אל ארץ אבותיך! (מדרש תנחומא י)
Know that as long as Avraham remained connected to Lot, the Holy One, blessed be He, did not appear to him. But after Lot’s departure, Hashem did reveal Himself to him…Similarly, as long as Yaakov resided in Lavan’s home, the Divine word did not reveal itself to him, even though Hashem had assured him: Remember, I am with you. The Holy One, blessed be He, said: Since I cannot profane my honor by entering the home of the wicked Lavan, what shall I do? At the very moment he (Yaakov) leaves him (Lavan), I will fulfill My promise and be with him. Jacob reflected upon this, saying to himself: Did He not promise me I will not forsake you? Thereupon the Holy One, blessed be He, replied: Do you really want me to be with you?! Then depart from Lavan’s house and Return to the land of your fathers—[and to your birthplace—and I will be with you]. (Midrash Tanchuma 10)
Vayishlach
וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ (בראשית לב:ט)
Yaacov was greatly frightened and troubled; he divided the people with him, and the flocks and herds and camels, into two camps. (Bereshis 32:9)
_____________________
ויירא יעקב מאד ויצר לו …אמר כל השנים הללו יושב בארץ ישראל, תאמר שהוא בא עלי מכח ישיבת א"י! (בראשית רבה עו:ב)
Yaakov said: All of these years, he (Esav) has been living in the Land of Israel, perhaps he will come against me using the power of his dwelling in the Land of Israel. (Bereshis Rabbah 76:2)
רש"י: ומנצחני בזכותו
Rashi: And he will defeat me in his merit (of living in the Land of Israel)
_____________________
אשד הנחלים: שלכן פחד אולי יש זכות בעשו יותר ממנו, ולכן היה פחדתו כראוי מפני מיעוט זכות שבידו.
And therefore he feared that perhaps Esav has more merit than him, and
therefore his fear was appropriate because of his fewer merits.
Vayeshev
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: (בראשית לז:א)
And Jacob settled in the land where his fathers lived, the land of Canaan. (Bereshis 37:1)
מדרש ילמדנו - ילקוט תלמוד תורה:
וישב יעקב. אמר יעקב: אבותי נתאוו לישב בארץ ישראל וישבו בה, אברהם אמר: במה אדע כי אירשנה (טו:ח), ביצחק כתיב גור בארץ הזאת (כו:ג) ואני לא אשב בה?! מיד לקח כל אנשי ביתו ובניו ובא וישב לו בארץ. לכך נאמר וישב יעקב בארץ מגורי אביו. מכאן אמרו כל היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים והיושב בחוצה לארץ כעובד ע"ז
(ספרא בהר פרשה ה סוף פרק ו). (בראשית אות קנג)
Midrash Yelamdenu - Yalkut Talmud Torah:
Jacob said: “My fathers longed to live in the land of Israel and they did in fact live there. Abraham said: ‘How will I know that I will inherit her’? In connection with Isaac, the Torah says
‘Dwell in this land’. And I (Jacob) will not live there!?” He immediately took all the members of his household and his children, and he came and settled in the land. Accordingly, the Torah says “And Jacob settled in the land where his fathers lived.” From here, the Rabbis said “Whoever dwells in the land of Israel accepts upon himself the yoke of the kingdom of
Heaven, and whoever dwells outside the land, is as if he serves idols.” (Sifra, Behar, 5:6). (Bereshis Os 153)
Miketz - Shabbos Chanukah
רמב"ם: בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות,ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני. (הלכות חנוכה ג)
Rambam: In the era of the Second Temple, the Greek kingdom issued decrees against the Jewish people, attempting to nullify their faith and refusing to allow them to observe the Torah and its commandments. They extended their hands against their property and their daughters; they entered the Sanctuary, wrought havoc within, and made the sacraments impure. The Jews suffered great difficulties from them, for they oppressed them greatly until the God of our ancestors had mercy upon them, delivered them from their hand, and saved them. The sons of the Hasmoneans, the High Priests, overcame them, slew them, and saved the Jews from their hand. They appointed a king from the priests, and sovereignty returned to Israel for more than 200 years, until the destruction of the Second Temple. (Halachos Chanukah 3)
הרב יואל שוורץ: אף שההורדוסים שלטו במשך כמאה שנה מתוך אותם שנים, בכל זאת היה בזה מעט כבוד לעם ישראל במה שלא היו נשלטים על ידי עמים אחרים שכפו עליהם גזירות
שמד. (דבר בעתו – חנוכה)
HaRav Yoel Schwartz: Even though the Herodian dynasty ruled for 100 of those (200) years, still there was a small measure of honor for the Jewish people in that they were not ruled by foreign nations/peoples who would decree assimilation upon them. (Dvar Be'Eto - Chanukah)
Vayigash
Yosef, the viceroy of Egypt, with his brothers. (Artist: Yoram Raanan)
וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ
שָׁם: (בראשית מו:ג)
I am Hashem, the G-d of your father. Fear not to go down to Egypt, for I
will make you there into a great nation. (Bereshis 46:3)
רש"י: אל תירא מרדה מצרימה - לפי שהיה מיצר על שנזקק לצאת לחוצה
לארץ:
Rashi: Hashem said this to him because he was grieved that he was compelled
to leave the Land of Israel.
פרקי דרבי אליעזר:
שמע יעקב על יוסף שהוא חי והיה מהרהר בלבו ואומר איך אעזוב ארץ אבותי
וארץ מולדתי ואת ארץ ששכינתו של הקב״ה בקרבה ואלך אל ארץ טמאה
לתוך העבדים בני חם בארץ שאין יראת שמים ביניהם, אמ׳ לו הקב״ה, יעקב
אל תירא מרדה מצרימה, אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה. (פרק לח)
Pirkei D'Rabi Eliezer:
Jacob heard concerning Joseph that he was alive, and he was pondering
in his heart, saying: How can I leave the land of my fathers, the land of
my birth, the land where the Shekhinah of the Holy One, blessed be He
is in its midst, and go to an impure land and be amongst the slaves of
Ham, and to a land where there is no fear of Heaven amongst them? The
Holy One, blessed be He, said to him: Jacob, do not fear; I will go down
with you into Egypt, and I will also surely bring you up and out [of
Egypt]. (Chapter 38)
העמק דבר: אל תירא מרדה מצרימה...שסירב יעקב משום שהיה ירא שלא
יהא נשקע זרעו בהתערבות האומה של מצרים, ורק בא"י מקום מקודש
לעבודת קרבנות, וגם מיוחד לחכמת התורה יותר מכל הארצות, יכול להיות
משומרת נקודה הישראלית לדור דור.
HaEmek Davar: Jacob refused [to go down to Egypt] because he was afraid that his
descendants might get stuck and mixed in with the nation of Egypt. But
only in Eretz Yisrael, a place consecrated for the sacrifices and a place
designated for acquiring the wisdom of Torah more than any other land,
is it possible to maintain one’s unique Jewish character from generation
to generation.
Vayechi
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ
אֲבֹתֵיכֶם: (בראשית מח:כא)
Then Yisrael said to Joseph, “I am about to die; but Hashem will be with you and
return you to the land of your ancestors. (Bereshis 48:21)
אלשיך: והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם, כלומר כבר היא ארץ אבותיכם שלכם
.מעתה, ואין אלהים עושה עמכם רק שמשיב שמה ולא לנתן מחדש
Alshich: And return you to the land of your ancestors, that is to say it is already the land of your ancestors [meaning] it is yours from now, and all Hashem will do is return you there, he will not need to give it over to you as if for the first time.
וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר
הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: (דברים ל:ג)
Hashem your God will return your captives and have compassion on you, and He
will return and gather you from amongst all the nations to which He scattered
you. (Dvarim 30:3)
רש"י: רבותינו למדו מכאן שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם,
וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם.
Rashi: Our Rabbis learned from here that the divine presence, so to speak, is
enmeshed with the Jewish people in the pain of their exile, and when they are
redeemed, it is as if Hashem himself is redeemed, and He will return with them.
כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב
וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב: (ירמיהו ל:יח)
Thus said Hashem: I will return the captivity of the tents of Jacob, and I will
show compassion upon his dwellings, and the city shall be rebuilt on its hill, and
the Palace will sit in its proper place. (Yermiyahu 30:18)
מצודת דוד: אושיב בהשקט את שבי אהלי יעקב שגלו מהם.
Metzudat David: I will return the captivity of the tents of Jacob from which they
were exiled.
מלבי"ם: הנני שב שבות אהלי יעקב, ואח"כ ישכנו במשכנות קבועים ומשכנותיו
ארחם, ואח"כ ונבנתה עיר על תלה. ר"ל תחלה ישבו שם באהלים, ואח"כ יבנו
משכנות, ואח"כ תבנה ציון כמו שהיתה לפנים, ואח"כ יבנה המקדש ובית המלך
וארמון על משפטו ישב.
Malbim: I will return the captivity of the tents of Jacob, and after that they will
live in permanent dwellings, and after that the city will be rebuilt on its hill. In
other words, first they will live in tents, and after that they will build dwellings,
and after that Zion will be rebuilt as before, and after that the Temple and the
House of the King will be built, and the Palace in its proper place.
Shemos
וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: (שמות ג:ח)
I have come down to rescue them from the Egyptians and to
bring them out of that land to a good and spacious land, a land
flowing with milk and honey, to the region of the Canaanites, the
Hittites, the Amorites, the Perizzites, the Hivites, and the
Jebusites. (Shemos 3:8)
רמב"ן: וטעם זבת חלב ודבש - כי שבח תחלה את הארץ שהיא
טובה, לומר שהאויר טוב ויפה לבני אדם וכל טוב ימצא בה, ושהיא
רחבה, שיעמדו בה כל ישראל במרחב. או טעם רחבה שיש בה
רחבות, שפלה ועמק ומישור גדולים וקטנים ואין רובה הרים וגאיות.
וחזר ושבח אותה שהיא ארץ מקנה שיש בה מרעה טוב, והמים יפים,
ויגדל החלב בבהמות, כי אין הבהמות בריאות וטובות ומרבות החלב
רק באויר טוב ועשב רב ומים טובים...אמר כי היא עוד שמינה
שפירותיה שמנים ומתוקים עד שתזוב כולה בדבש מהם. והנה שבח
אותה על כל טוב ה', על דגן ועל תרוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר.
וזהו צבי היא לכל הארצות (יחזקאל כ:ו).
Ramban: The reasoning for the expression, 'a land flowing with milk and honey', is
that He first praised the land as a good land, meaning that its climate
is good and beautiful for people and that all that is good is found in it,
and as a large land, meaning that it will afford all Israel to be
established in a broad place. It may be that r’chavah (large) means
spaciousness, referring to [the extensive lands of] the lowland, the
valley and the plain, large and small, and is not confined mostly to
mountains and valleys. He then began to praise the land as being a
land for cattle, having good pasture and good water which cause the
cattle to have abundant milk, for healthy and good cattle with
abundant milk are to be found only where the climate is good, with
plenty of vegetation and good water…He further states that this land
is so fat that its fruits [all over] are fat and sweet, even to the extent
that it all flows with the honey that comes from them. Thus He has
praised the land with all Hashem's goodness, for the corn, and for
the wine, and for the oil, and for the young of the flock and of the
herd. This is the meaning of the verse “It is the glory of all the
lands." (Yechezkel 20:6)
Va'eira
וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה': (שמות ו:ח)
I will bring you to the land which I swore (lit. “raised
My hand”) to give to Abraham, Isaac, and Jacob, and
I will give it to you for an inheritance, I am Hashem. (Shemos 6:8)
העמק דבר: ונתתי אתה לכם מורשה . לא לשעה שאתם תהיו בה
לבד, אלא אפילו בשעה שאתם גולים ממנה הרי הוא שלכם, וכמו
שאדם הפורש משדה ירושת אבותיו, לעולם דעתו עליה ומשים לב
שלא לשכוח הליכות אותה אחוזה, אולי יזכהו ה' לשוב אליה, כך א"י
היא לנו מורשה לעד...ובזה נכלל הברית אשר לארץ כי יהא השגחתו
בפרטית עליה, אפילו בשעה שאנו גולים, הליכות ארץ ישראל וברית
שלה למורשה לנו.
HaEmek Davar: Not only during the time when you live there, but even when you
are exiled from her, she remains yours. And just as a person who
is separated from the field he inherited, his mind and heart are still
focused on it and does not forget that inheritance, [he is always thinking] perhaps Hashem will bring him back, similarly the Land of Israel is our eternal
inheritance…and this is included in the covenant that Hashem’s
providence will be specifically on the land, even when we are in
exile, the welfare of the land and the covenant are our inheritance.
וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב
אֵת מוֹרָשֵׁיהֶם: (עובדיה א:יז)
But on Zion’s mountain a remnant shall survive and it shall be holy.
And the House of Jacob shall dispossess those who dispossessed
them. (Ovadiah 1:17)
רד"ק: ובהר ציון תהיה פלטה - אע"פ שכלו רבים מישראל בגלות,
פלטה גדולה תהיה להם עוד בהר ציון שגלו ממנו:
Radak: Even though many Jews will perish in exile, a large remnant will
return to Zion from which you were exiled.
מלבי"ם: ובהר ציון...ונדחי ישראל יתקבצו שם מעט מעט...ובית
יעקב יירשו את ירושתם:
Malbim: The dispersed of Israel will be gathered there little by little…and
the House of Jacob will possess its inheritance.
Bo
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (שמות יב:ב)
רמב"ם (ספר המצוות):
והמצוה הקנ"ג היא שצונו יתברך לקדש חדשים ולחשב חדשים ושנים. וזו היא מצות קדוש החדש. והוא אמרו יתעלה (בא-יב) החדש הזה לכם ראש חדשים... ודע שהחשבון הזה שנמנה אותו היום ונדע בו ראשי החדשים והמועדים אי אפשר לעשותו אלא בארץ ישראל לבד...ובכאן שורש גדול מאד משרשי האמונה לא ידעהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמוקה. וזה שהיותנו היום בחוצה לארץ מונים במלאכת העבור שבידינו ואומרים שזה היום ראש חדש וזה היום יום טוב לא מפני חשבוננו נקבעהו יום טוב בשום פנים אלא מפני שבית דין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ראש חודש או יום טוב. ומפני אמרם שזה היום ראש חדש או יום טוב יהיה ראש חדש או יום טוב, בין שהיתה פעולתם זאת בחשבון או בראיה. כמו שבא בפירוש (ספר' אמור פ"י) אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם אין לי מועדות אלא אלו, כלומר שיאמרו הם שהם מועדות אפילו שוגגין אפילו אנוסין אפילו מוטעין כמו שבאתנו הקבלה. ואנחנו אמנם נחשב היום כדי שנדע היום שקבעו הם ר"ל בני ארץ ישראל בו ר"ח כי במלאכה הזאת בעצמה מונין וקובעין היום, לא בראיה. ועל קביעתם נסמוך. לא על חשבוננו. אבל חשבוננו הוא לגלויי מילתא. והבין זה מאד. ואני אוסיף לך באור. אילו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל...הנה חשבוננו זה לא יועילנו אז כלום בשום פנים. לפי שאין לנו רשות שנחשב בחוצה לארץ ונעבר שנים ונקבע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים (ישעי' ב מיכה ד).
Rambam (Sefer HaMitzvos):
The 153rd mitzvah is that He commanded us to sanctify and calculate the months and years. And that is the commandment of sanctifying the month. And that is His, may He be exalted, saying, "This month shall mark for you the beginning of the months" (Exodus 12:2)... You should know that the calculation that we count with today, through which we know Rosh Chodesh and the holidays, is impossible to do outside of the Land... And this is one of the great principles of the faith- only those that have a deeper knowledge know it and see it in its place. And that is which we count today outside of the Land with the work of intercalation that is in our hands - and say that this day is Rosh Chodesh and that day is a holiday - is not because we have determined the holiday from our own calculation in any way. Rather, it is because the Great Court in the Land of Israel had already determined that this day is Rosh Chodesh or a holiday. And since they said that today is Rosh Chodesh or a holiday, it is actually Rosh Chodesh or a holiday - whether this action of theirs was through calculation or sighting - as appears in the explanation (Rosh Hashanah 25a), "'These
are the set times of the Lord [...] which you shall proclaim as sacred occasions' (Leviticus 23:4); I have no other set times besides these" - meaning to say, the ones that they say are the sacred times, even under duress, even in error, even inadvertently - as it appears in the tradition. And we indeed consider the day determined by them - meaning the inhabitants of the Land of Israel - to be Rosh Chodesh. As it is upon [their] work itself that we count and determine [it] - not upon sighting; and it is upon their calculation that we rely, and not upon our own calculation. Rather our calculation is just an exposition of the matter. And understand this. And I will explain to you further. If we were to assume, by way of illustration, that the Jewish residents of the Land of Israel disappeared from the Land of Israel - God forbid that God would do this, since He promised that He would not erase the traces of the nation [there] totally...[In such a case,] this calculation of ours would surely not help us at all in any way. For we may only calculate months and intercalate years outside the Land
of Israel according to the conditions mentioned, as we have explained - 'for out of Zion comes forth Torah.'
Beshalach
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: (שמות טו:יח)
Hashem will reign forever and ever. (Shemos 15:18)
רשב"ם: ה' ימלוך. לאחר שתתישבו בארץ ישראל תוודע מלכותו של
הקב'ה בכל המלכיות:
Rashbam: Only after [the Jewish people] settle in Eretz Yisrael, will Hashem’s
Kingship become known amongst all the nations.
שמות רבה:
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים (שמות יב:ב). ר"מ אומר לי ולכם היא
הגאולה כביכול אני נפדיתי עמכם שנא' (שמואל ב' ז:כג)
אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו: (פרשה טו)
Shemos Rabbah:
'This month shall be for you the beginning of the months.' (Shemos 12:2). R. Meir said: [Hashem said] The redemption is for me and you, it is as if
I was redeemed together with you, as it says in Sefer Shmuel: “You
redeemed from Egypt, nations and their Gods. (Parsha 15)
עץ יוסף: והכוונה בזה מה שאין שמו מתקדש ומתפרסם בעולם
כל זמן שישראל בגלות.
Etz Yosef: The intended meaning here is that the name of Hashem is not sanctified
and publicized as long as the Jewish people remain in Galut.
Yisro
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ: אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם: (שמות יח:כב-כג)
Let them judge the people at all times. Have them bring every major dispute to you, but let them decide every minor dispute themselves. Make it easier for yourself by letting them share the burden with you. If you do this—and God so commands you—you will be able to hold up; and this entire nation will arrive in peace to its place (Eretz Yisrael).” (Shemos 18:22)
כלי יקר: ומה שאמר וכל העם הזה על מקומו יבוא בשלום, נראה שחסר כאן תיבת איש כי הוה ליה לומר איש על מקומו וגו' ופירושו שכל איש פרטי ישב בשלום תחת גפנו ותאנתו כשיש דין למטה ושלום על ישראל. ומדלא קאמר איש שמע מינה שמדבר במקום כללי המיוחד לכל העם בכלל כאחד ואין זה כי אם ארץ ישראל, כמו שנאמר (דברים טז כ) צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ, פירש רש"י כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתם, לכך לא נאמר כאן ישב בשלום אלא יבוא בשלום לומר שבזכות מינוי דיינים כשרים יבוא כל העם
הזה על מקומו המיוחד לכל העם והוא אדמת ישראל.
Kli Yakar: When the Torah says “this entire nation will arrive in peace to its place,”it appears that the word “person” is missing from the text, as the Torah should have said “each person will arrive in peace to his place”, meaning that each individual will dwell in peace under his vine and fig tree when there is justice/judgement here on earth and thus peace amongst the children of Israel. The fact that the Torah does not use the word “person” indicates that it is speaking in general terms about the entire nation as a group, and that can only be referring to its arrival in Eretz Yisrael, as the Torah says “Justice justice you shall pursue so that you will live and inherit the land, and Rashi explains there “the appointment of proper judges is enough to guarantee that Israel will live and be settled in its land.” And that is why the verse does not say “they will dwell in peace” but rather they will come in peace, meaning that in the merit of appointing proper judges, the nation will come to this place that is designated for the nation, and that is the land of Israel.
Mishpatim
וְשַׁתִּ֣י אֶת־גְּבֻלְךָ֗ מִיַּם־סוּף֙ וְעַד־יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד־הַנָּהָ֑ר כִּ֣י ׀ אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ׃ (שמות כג:לא)
I will set your borders from the Sea of Reeds to the Sea of Philistia, and from the wilderness to the river (Euphrates); for I will deliver the inhabitants of the land into your hands, and you
will drive them out before you. (Shemos 23:31)
ספורנו: כי אתן בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו. הדבר מסור בידכם ואתם אל תתעצלו בזה, כמו שהעיד בהם יהושע באמרו עד אנה אתם מתרפים לבא לרשת את הארץ אשר נתן לכם ה' אלהי
אבותיכם (יהושע יח:ג):
Sforno: For I will deliver the inhabitants of the land into your hands, and you
will drive them out before you. This matter is in your hands (i.e. you must carry it out), and
you should not display laziness in this regard. This is like Yehoshua told them: “How long will you continue to be deliberately slow to inherit the land that Hashem the G-d or your forefathers has given you."
Terumah
וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃ (שמות כה:ח)
And let them make me a sanctuary; that I may dwell among them. (Shemos 25:8)
מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״. (תלמוד בבלי, כתובות סב:)
Initially it is written: “You bring them and plant them in the mountain of Your inheritance, the place that You, O Lord, have made for You to dwell in” (Shemos 15:17), which indicates that Hashem’s original intention was to build a Temple for the Jewish people after they had entered Eretz Yisrael. And ultimately it is written: “And let them make Me a Sanctuary, that I may dwell among them” (Shemos 25:8) (Talmud Bavli, Ketubos 62b).
אלשייך הקדוש: כי שם שער השמים, ומאז נברא העולם שרתה שכינה במקום ההוא, כי על כן הקריבו שם קרבנם אדם ונח, ואברהם את בנו יצחק. והטעם כי הוא מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, כאומרם על ׳מכון שבתך׳ , מכוון לשבתך.
Alshich HaKadosh: For there [in Yerushalayim] is the gateway to heaven, and since the creation of the world the Divine presence has rested in that place, and this is why Adam HaRishon and Noach brought their sacrifices there, and Avraham brought his son Yitzchak there [as a sacrifice]. The reason [that the Divine presence rests there] is because it is aligned with the Beis HaMikdash in heaven, as they explain "your dwelling place ", infers "the place aligned with where you dwell."
Tetzaveh
וְעָשִֹיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: (שמות כח:ב)
Make holy garments for your brother Aaron, for glory and splendor. (Shemos 28:2)
רמב"ן: ועל דרך האמת, לכבוד ולתפארת, יאמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם לכבוד השם השוכן בתוכם.
Ramban: In truth, kavod (glory) and tifereth (splendor) imply that they should make holy garments for Aaron to serve in them for the Glory of Hashem Who dwells in their midst.
ישעיה: ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד יְהֹוָ֖ה עָלַ֥יִךְ זָרָֽח׃ כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַחֹ֙שֶׁךְ֙ יְכַסֶּה־אֶ֔רֶץ וַעֲרָפֶ֖ל לְאֻמִּ֑ים וְעָלַ֙יִךְ֙ יִזְרַ֣ח יְהֹוָ֔ה וּכְבוֹד֖וֹ עָלַ֥יִךְ יֵרָאֶֽה׃ וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ׃ שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ בָּנַ֙יִךְ֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ וּבְנוֹתַ֖יִךְ עַל־צַ֥ד תֵּאָמַֽנָה׃ אָ֤ז תִּרְאִי֙ וְנָהַ֔רְתְּ וּפָחַ֥ד וְרָחַ֖ב לְבָבֵ֑ךְ כִּֽי־יֵהָפֵ֤ךְ עָלַ֙יִךְ֙ הֲמ֣וֹן יָ֔ם חֵ֥יל גּוֹיִ֖ם יָבֹ֥אוּ
לָֽךְ׃ (פרק ס:א-ה)
Yeshayah: Arise! Shine! for your light has arrived, and the glory of Hashem shines upon you. For behold, darkness may cover the earth and a thick cloud [may cover] the kingdoms, but upon you Hashem will shine, and His glory will be seen upon you. Nations will walk by your light and kings by the brilliance of your shine. Lift up your eyes all around and see, they are assembling and coming to you; your sons will arrive from afar and your daughters will be raised at [their] side. Then you will see and be radiant, your heart will be startled and broadened, for the affluence of the West will be turned over to you, and the wealth of nations will come to you. (Chapter 60:1-5)
Ki Tissa
כִּֽי־אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־גְּבֻלֶ֑ךָ וְלֹֽא־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶת־אַרְצְךָ֔ בַּֽעֲלֹֽתְךָ֗ לֵֽרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁל֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה: (שמות לד: כד)
When I drive out nations from before you and I will widen your borders, no one will covet your land when you go up, to appear before the Lord, your G-d, three times each year. (Shemos 34:24)
אור החיים: והרחבתי וגו'. על דרך אומרו (ירמי' ג') ארץ צבי, ואמרו ז''ל (גיטין נ''ז.) כעור של צבי זה וכו':
Ohr HaChaim: and I will expand your borders, etc. This is in accordance with as it is says in Yermiyahu "Eretz Tzvi" (The Land that is comparable to a deer). This may be understood in accordance with Gittin 57 which teaches that the boundaries of the land of Israel will expand as does the skin of the deer.
״ארץ צבי״ כתיב בה, מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו, אף ארץ ישראל, בזמן שיושבין עליה רווחא, ובזמן שאין יושבין עליה גמדא. (גיטין נ״ז ע״א)
Eretz Yisrael is described as"Eretz Tzvi" (The Land that is comparable to a deer) because just like a deer's skin stretches in order to cover its whole body, so too Eretz Yisrael, at a time when it is inhabited it expands, and when it is uninhabited it shrinks. (Gittin 57A)
אמר רב חסדא: מאי דכתיב ״ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי.״ למה ארץ ישראל נשמלה לצבי? לומר לך: מה צבי אין עורו מחזיק בשרו, אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה. דבר אחר: מה צבי קל מכל החיות, אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה. אי מה צבי זה קל ואין בשרו שמן, אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה שמנים? תלמוד לומר ״זבת חלב ודבש״, שמנים מחלב ומתוקים מדבש. (כתובות קי״ב ע״א)
Rav Chisda said: What does it mean "And I will give you a cherished land, a heritage that is likened to a deer." Why is Eretz Yisrael compared to a deer? To teach you that just like a deer's skin is too small for it's body so too Eretz Yisrael cannot hold it's great abundance of fruit; just like a deer is the fastest of the animals, so too Erez Yisrael is the fastest to ripen its fruit. You might think that just like a deer is thin and not fatty so too the fruit of Eretz Yisrael would not be fatty, so the Torah teaches us "A land flowing with milk and honey," that its fruit are fatty like milk and sweet like honey. (Ketubos 112A)
VaYakhel - Pekudei
וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ (שמות מ:לד)
Then a cloud covered the Tent of Meeting, and the glory of Hashem filled the tabernacle. (Shemos 40:34)
וחפא ענן יקרא ית משכן זמנא ואיקר שכינתא דיי אתמלי ית משכנא (תרגום יונתן בן עוזיאל)
And the cloud of glory covered the Tent of Meeting, and the glory of the Shechinah filled the Tent of Meeting. (Targum of Yonasan Ben Uziel)
כִּי֩ עֲנַ֨ן יְהֹוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכל־מַסְעֵיהֶֽם׃ (שמות מ:לח)
For the cloud of Hashem was upon the tabernacle by day, and fire was on it by night, in the sight of all the house of Yisrael, throughout all their journeys. (Shemos 40:38)
אמר רבי יוסי בן חלפתא לרבי ישמעאל בריה, מבקש אתה לראות את השכינה בעולם הזה עסוק
בתורה בארץ ישראל שנאמר ״דרשו ה׳ עזו בקשו פניו תמיד.״. (ילקוט שמעוני תהלים, פרק ק״ה)
Rebbe Yose ben Chalafta said to his son Rebbe Yishmael, if you want to see the Shechinah in this world learn Torah in Eretz Yisrael as it says, "Seek Hashem, and His strength: seek His Presence continually." (Yalkut Shimoni Tehilim, Chapter 105)
Vayikra
וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃ (ויקרא א:א)
And Hashem called to Moshe and spoke to him from the tent of meeting, saying: (Vayikra 1:1)
צרור המור: לפי שכבוד השם יתברך וקדושתו הוא בארץ ישראל, לפי שהיא ארץ הקודש. וכשהוצרך לצאת מהיכלו ולילך לחו״ל כביכול הוא ממעט כבודו, ולכן נכתב באל״ף זעירא.
Tzror HaMor: The Glory of Hashem, May He Be Blessed, and His Holiness is in Eretz Yisrael, since it is the Holy Land. And since as it were, He has to leave His palace to go to Chutz L'Aretz [in order to speak with Moshe in the desert] and it lessens his Glory, therefore [Vayikra] is written with a small Aleph. [That is to say that the Glory of Hashem, represented by the Aleph, has been diminished].
Comments